העמק דבר על בראשית ט׳:ה׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית ט׳:ד׳ העמק דבר על בראשית ט׳:ו׳ »

5 קוהלת רבה פתח ↗

אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וגו' עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ, עֵת הִיא לְרַע לוֹ לַשּׁוֹלֵט, וְעֵת הִיא לְרַע לוֹ לַנִּשְׁלָט. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין לְךָ שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב עַל יְדֵי אָדָם זֶה אֶלָּא אָדָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר וַאֲפִלּוּ בַּמַּקֵל וַאֲפִלּוּ בָּרְצוּעָה מִתְחַיְּבִין עַל יְדֵי אָדָם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה ט, ג: כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וגו' כְּיוֹם מִדְיָן, כְּיוֹם הַדִּין. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיוֹן אפלו זאב אֲפִלּוּ אִילָנֵי סְרַק עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְרַבָּנָן מַיְיתִין לָהּ מִן הֲדָא, דברים כ, יט: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָֹּׂדֶה, מָה הָאָדָם עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, אַף אִילָנֵי סְרַק עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.

5 שו"ת בני בנים פתח ↗

אשרי הנבדל מהממשלה הרעה הזאת ומגורלה, ומצוה לסלק אותה ככל שניתן לפי חוקי המדינה ולהחליפה ברעותה הטובה ממנה. ואולם האם לדון את חברי הממשלה בידי אדם, לע"ד לא תהיה תפארתנו בשאלה זו על דרך ההלכה. כי מלך מוציא למלחמת הרשות כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו עכ"ל הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה' הלכה א', ואו או קאמר וכן כתב המאירי במסכת סנהדרין דף ט"ו עמוד ב' מלחמות שהוא עושה מעצמו מצד הרצון או כעס אויב או להרחבת גבולו או לפרסם גברותו הרי אלה מלחמת הרשות עכ"ל. האחרונים נחלקו בטעם שהותר למלך לאבד נפשות מישראל לצרכים כאלה, יש שכתבו שכן הוא מנהג ודרך העולם ולכן התורה לא אסרתה עיין בשו"ת שם אריה חלק יורה דעה סימן כ"ז ובהעמק דבר בבראשית פרק ט' פסוק ה', ולפי פרוש זה אפילו אין לאומה צורך במלחמה כלל מותר למלך להלחם במלחמת הרשות וכן משמע במאירי שהוא עושה מעצמו מצד הרצון עכ"ל. ומה שקשה נהי שמצד המלך אין איסור להוציא למלחמת הרשות ואינו נענש על הריגת חייליו, מכל מקום מהיכי תיתי שיסכימו הסנהדרין לאבד נפשות מישראל לפי רצונו ומה איכפת לסנהדרין שכן הוא מנהג העולם ודרך מלכי עכו"ם להלחם מלחמת הרשות, יש לאמר שכיון שהתורה התירה לו אין לסנהדרין רשות למנוע ממנו תמיד ואולי יש בזה אף דין מרידה במלכות אם מתנגדים סתם. וזהו שדרש שמואל במסכת שבועות דף ל"ה עמוד ב' מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא לא מיענשא עכ"ל ופרשו התוספות בהוצאה למלחמת הרשות קאמר עכ"ל, שאם אימדו שייהרגו פחות מזה היו נותנים רשות להילחם ואם אימדו שייהרגו יותר היו מסרבים ואתי שפיר ששמואל הלכה קאמר ולא רק דינא דשמיא.

6 סנהדרין פתח ↗

״מִיָּד כׇּל חַיָּה״, אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה. ״אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם״, אֲפִילּוּ בְּעֵד אֶחָד. ״מִיַּד אִישׁ״, וְלֹא מִיַּד אִשָּׁה. ״אָחִיו״, אֲפִילּוּ קָרוֹב.

5 מיד כל חיה אדרשנו. מבואר במדרש קהלת ח׳ שהקב״ה עושה דין וחשבון אפי׳ עם אילני סרק אפי׳ עם מקל ורצועה מתחייבין ע״י אדם שניזק ע״י. מכש״כ שהקב״ה ידרוש נפש האדם מיד החיה:

6 מיד איש אחיו. פירש הקב״ה אימתי האדם נענש בשעה שראוי לנהוג באחוה. משא״כ בשעת מלחמה ועת לשנוא אז עת להרוג ואין עונש ע״ז כלל. כי כך נוסד העולם. וכדאי׳ בשבועות ל״ה מלכותא לקטלא חד משיתא לא מיענש ואפי׳ מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות אע״ג שכמה מישראל יהרגו עי״ז וע׳ ס׳ דברים כ׳ ח׳:

« העמק דבר על בראשית ט׳:ד׳ העמק דבר על בראשית ט׳:ו׳ »